ניתוח קטרקט סיבוכים

לכל ניתוח ברפואה, גם ברפואת עיניים, קיימים סיבוכים אפשריים. גם עבור ניתוח קטרקט סיבוכים עלולים להתרחש. עבור רוב המטופלים ניתוח קטרקט הינו ניתוח פשוט וללא סיבוכים, עם התאוששות מהירה ושיפור ניכר ומהיר בראייה. אבל כמו בכל פרוצדורה, ייתכנו סיבוכים, במיוחד אם קיימות בעיות קודמות בעיניים או מצב רפואי חמור.

ניתוח קטרקט שנכשל

שיעור הצלחת ניתוח קטרקט גבוה מאוד והוא עומד על כ – 99% . במקרים מסוימים ניתוח קטרקט אינו יעיל והמטופל ממשיך לסבול מהפרעות בראייה או אפילו החמרה במצב הקיים לאחר הניתוח. מדובר במצב נדיר אך מטופלים שסובלים ברקע מבעיות עיניים נוספות כמו גלאוקומה או ניוון מקולרי נמצאים בסיכון מוגבר. במידת האפשר, כדאי להעריך ולטפל בבעיות אלו טרם קבלת ההחלטה לעבור ניתוח קטרקט. מדובר בניתוח בלתי הפיך, מאחר והעדשה העכורה הוצאה מהעין ולא ניתן להחזירה.

תופעות לוואי אחרי ניתוח קטרקט

סינוור : מדובר בתופעת לוואי שכיחה ונורמלית לאחר ניתוח קטרקט , משקפי שמש עוזרות בתקופה בה בהעיניים רגישות. אך אם הסינוור ממשיך מעבר לכמה ימים יש לפנות לרופא על מנת לוודא שלא מדובר בסיבוך למשל דלקת בעין או היפרדות רשתית.

כאב: כאב הוא סיבוך צפוי של רוב הניתוחים. מכיוון שניתוח קטרקט כולל רק שכבות שטחיות של העין, משככי כאבים ללא מרשם בדרך כלל מספיקים. במידה והכאב נמשך או מחמיר יש לפנות לרופא העיניים , ייתכן כי זה סימן לסיבוך רציני יותר.

עין יבשה או מגרדת: במהלך תהליך ריפוי הרקמה נפוצות תחושות יובש וגרד. טיפות לסיכוך העיניים עשויות לעזור.

גופים צפים  (floaters) : מדובר בחלקיקים עשויים חלבון או קולגן שחוצים את שדה הראייה ומטילים צללים שמפריעים לראייה. לרוב לא דורשים טיפול וחולפים לבד אך יכולים להעיד על סיבוכים אחרים ולכן דורשים בדיקת רופא במידה ומופיעים.

ניתוח קטרקט סיבוכים מדאיגים

זיהום: רוב הניתוחים נושאים סיכון מסוים לזיהום מכלים כירורגיים, טכניקת המנתח או הטיפול בפצע לאחר הניתוח. אנדופתלמיטיס (Endophthalmitis) הוא זיהום שיכול להופיע אחרי ניתוח קטרקט, אך נדיר שזה קורה – פחות מ0.5% מניתוחי הקטרקט. המטופל עלול לסבול מרגישות לאור, כאב, אדמומיות וטשטוש ראייה ויש צורך בפניה לרופא העיניים לקבלת טיפול אנטיביוטי.

בצקת מקולרית: זהו הסיבוך הכי שכיח אחרי ניתוח קטרקט ומופיע עד 8 שבועות לאחריו. לפעמים אחרי הניתוח כלי דם ברשתית דולפים והנוזל שמצטבר בעין גורם לטשטוש הראייה. הטיפול כולל טיפות סטרואידים ונמשך שבועות עד חודשים.

היפרדות רשתית: הרשתית היא שכבה בחלקה האחורי של העין אשר חשה באור (על ידי קולטנים) וממירה אותו לסיגנל למוח. לאחר הניתוח קיימת עליה קטנה בסיכוי שהרשתית תימשך ותתנתק מהעין בחלקה האחורי, דבר שנקרא היפרדות רשתית. המטופל יתאר תחושה של וילון שנופל על חלק מהעין, כתמים צפים חדשים בשדה הראייה והבזקי אור. מדובר במצב חירום שאם אינו מטופל בזמן עלול להוביל לאובדן הראייה. על כן חשוב להכיר את הסימנים ואם קיים חשד לפנות בדחיפות לרופא העיניים.

שברי עדשה: בעת הסרת העדשה העכורה חלקיקים ממנה עלולים להשתחרר ולהישאר בתוך העין. כאשר מדובר בחלקיקים קטנים הם אינם מהווים בעיה אך חלקיקים גדולים יותר יכולים לפגוע בראייה.

תזוזת העדשה התוך עינית (IOL) : מדובר בעדשה המלאכותית שהוכנסה במהלך הניתוח. העדשה יכולה להחליק ממקומה, דבר שיגרום לראייה מטושטשת או כפולה ואף לסיבוכים חמורים יותר כמו דימום ונפיחות. ייתכן ויהיה צורך בניתוח להחזרת העדשה למקומה או להחליפה בעדשה חדשה.

דימום: דימום עלול להתרחש בעיקר במטופלים עם סכרת, לחץ דם גבוה ומצבים רפואיים שונים לאחר ניתוח קטרקט. סיבוך זה נדיר אך דורש טיפול מידי.

 פרולפס קשתית (Iris): במקרים נדירים הניתוח עלול לגרום טראומה לקשתית ולהביא ופרולפס. לפעמים הדבר קשור לסגירת פצע לקויה או לתהליך ההחלמה באזור החתכים או לתקופה ארוכה של לחץ תוך עיני מוגבר. הקשתית עשויה לחזור למקומה אך במקרי קיצון ייתכן וידרש ניתוח תיקון.

ניתוח קטרקט סיבוכים נפוצים ברי טיפול או חולפים

קטרקט משני: קיימת קפסולה המקיפה את עדשת העין, ובמהלך ניתוח קטרקט העדשה המלאכותית מונחת בתוך הקפסולה הטבעית. בחלקה האחורי של הקפסולה עלול להיווצר קטרקט משני שהינו שכבת תאים שמונעים מקרני האור להגיע אל הרשתית, כפי שמתרחש בקטרקט ראשוני – אלא ששם הדבר נגרם מהעדשה עצמה שהינה עכורה. במידה וסיבוך זה מתרחש ניתן ליצור מעין פתח נקי מקטרקט בקפסולה על ידי לייזר יאג.

עלייה בלחץ התוך עייני: כמחצית מהמטופלים שעברו ניתוח קטרקט יחוו עלייה מסויימת בלחץ התוך עיני אך לרוב הלחץ חוזר לנורמה תוך 24 שעות. בעיות מתמשכות של לחץ מוגבר או ירוד בעין לאחר הניתוח יכולות להיות קשורות למחלות עיניים שקדמו לניתוח, למשל גלאוקומה.

בצקת בקרנית: הקרנית היא החלק השקוף בחזית העין. היא עלולה להיות נפוחה ומעורפלת לאחר הניתוח, דבר אשר יקשה על הראייה. הדבר עלול לקרות בכל מקום לאחר הניתוח אבל בדרך כלל מופיע בנקודות בהן בוצעו החתכים. הבעיה כמעט תמיד חולפת תוך ימים עד שבועות, וניתן לטפל בה על ידי סטרואידים מקומיים להפחתת הנפיחות. במקרים נדירים נותרת בצקת כרונית בקרנית.